הזרעה מלאכותית (הזרעה תוך רחמית)
הזרעה מלאכותית הינו הליך רפואי במסגרתו מוחדר זרע הגבר לאישה בתקופת הביוץ. השיטה השכיחה ביותר לביצוע הזרעה מלאכותית הינה הזרעה תוך רחמית (I.U.I- Intrauterine Insemination). לבצוע ההזרעה הגבר מספק דגימת זרע או נלקחת דגימת זרע מבנק הזרע. דגימת הזרע עוברת "השבחה" במעבדה על מנת לברור את תאי הזרע האיכותיים ביותר להזרעה.
בהזרעה תוך רחמית דגימת הזרע מוזרקת ישירות לחלל הרחם באמצעות צנתר (קטטר דק). הצנתר מוחדר לחלל הרחם דרך הנרתיק וצוואר הרחם. ההזרעה התוך רחמית מאפשרת לכמות גדולה של תאי זרע איכותיים להגיע קרוב יותר לאזור בו אמורה להתרחש ההפריה.
מתי יש צורך בהזרעה מלאכותית?
הזרעה תוך רחמית מומלצת במקרים של איכות זרע לקויה ובמקרים של אין אונות. אצל נשים הזרעה תוך רחמית מומלצת במקרים של כשל בתפקוד צוואר הרחם (היעדר ריר צווארי או ריר צווארי עוין) המונע מן הזרע להגיע לחצוצרה וכן במקרים של אנדומטריוזיס.
בזוגות עם עקרות לא מוסברת מומלץ לטפל בהזרעה תוך רחמית כטיפול ראשוני לפני הפנייתם לטיפול בהפריה חוץ גופית.
הזרעה מלאכותית באמצעות תרומת זרע
במצבים של היעדר זרע או זרע לקוי, מחלות גנטיות, נשים חד הוריות, זוגות חד מיניים ועוד ניתן לבצע הזרעה באמצעות תרומת זרע.
תורמי הזרע עוברים בדיקות שונות לרבות, בדיקות גנטיות על מנת להקטין סיכונים ללידת ילד עם מחלה גנטית, בדיקות למחלות שונות ובדיקות כלליות. את התורם ניתן לבחור על סמך תכונות מנטליות ופיזיות שונות. בישראל קיים מחסור תמידי בתורמי זרע, ובנקי זרע אחדים מייבאים דגימות זרע מחו"ל. החוק בישראל אוסר על בנקי הזרע לחשוף את זהות התורם.